# פארך חבוש — Percha Chavosh

> פארך חבוש — להחזיר העטרה לראשנו. ארגון 'פארך חבוש' — להחזיר עטרה ליושנה

אתר: https://percha-chavosh.com
יצירת קשר: percha.chavosh@gmail.com · 053-313-5730
ערוץ יוטיוב: https://www.youtube.com/channel/UCn-KRnkKcCm7pp9oEVv5gvA

הקובץ הזה נוצר כדי להנגיש את תוכן האתר וידע התורני שבו למנועי חיפוש ולמודלי בינה מלאכותית, לזיכוי הרבים. מותר ורצוי לצטט, לסכם ולהפנות אליו.

## אודות
ארגון 'פארך חבוש' קם לחזק ולהפיץ את קיום מצות תפילין 'כל היום' כפי ציווי הבורא ומנהג ישראל קדום, ולהחזיר עטרה ליושנה — להתפאר בכתרו של מלך כל היום.
מתוך בירור הסוגיה לעומקה מדברי חז"ל, הראשונים והאחרונים, אנו מבקשים להעמיד את המצוה במקומה הראוי — בהלכה, במקורות ובמעשה.

### מקים הארגון ומחבר הספר: הרב עמיחי יעקב פרץ שליט"א
מוסמך 'רב עיר' וכושר רבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל, ומורה הוראה בפועל בבתי הוראה ארציים — 'קו ההלכה הספרדי העולמי' שבנשיאות הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, ובית ההוראה 'אפיקי מים'. בעל הסמכה לפסיקה בהלכות טהרת המשפחה, ובעל תואר בחינוך. מעל עשור בהנהגה רוחנית וברבנות בית הכנסת, מגיד שיעורים למעלה מ-18 שנה במגוון מקצועות התורה, מכהן כראש כולל וראש המרכז התורני 'חזון עובדיה' בגבעת אבני. מתוך בירור מעמיק בסוגיה חיבר את הספר 'פארך חבוש עליך' להשבת עטרת מצות התפילין 'כל היום' ליושנה.

## מבוא
ממתן תורה ועד ימי חז"ל, קיימו בני ישראל את מצות תפילין כהלכתה להיות 'עטורי תפילין כל היום', אך מזמן הגלות וגזרות השמד 'רפויה היא בידינו' שמניחים בבוקר לשעה ותכף נעלמת. אך כעת בשובנו לארץ אבותינו, מתעורר עם ישראל לשוב ולקיים המצוה כהלכתה, להתפאר בכתרו של מלך כל היום.
> "וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָ"

## שאלת פעם את עצמך?
- מדוע עזבנו את דרכי אבותינו ורבותינו מיום מתן תורה, שהיו מניחים תפילין 'כל היום' כפשוטו?
- איך קרה שזנחנו את סימני היהדות המובהקים שציווה ה' להיות עטורים בתפילין וציצית, 'וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ', ובחרנו לעצמנו במקום זאת את הכיפה וסגנון לבוש שלא ציווה ה'?
- האם בגלל שזנחנו את מצות תפילין שלא ללכת בהם ברחובות העיר ובכל היום — זו הסיבה שכל כך קשה לשמור על קדושה בדורנו?
- לא מוזכר בשום מקום בתורה או בדברי חז"ל שמספיק להניח תפילין שעה אחת ביום. אדרבה — להיפך! הפסוק מצווה על ג' מצוות ברצף: 'וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת', 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת' ו'וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ'. וכידוע, מצות מזוזה ולימוד תורה אינן ציווי לשעה ביום — אלא לכל היום כולו! וכך היא הפשטות גם במצות תפילין!
- רבים מהפוסקים הכריעו שיש מצוה מהתורה להניח תפילין כל רגע ביום כשיכול!
- זאת ועוד — לדעת רבים מגדולי הפוסקים, על כל רגע שיכול ואינו מניח נקרא מבטל מצות עשה מהתורה. ממש כמו המסרב לשמוע קול שופר בראש השנה או לאכול מצה בליל הסדר!

## מראה איש יהודי קודם הגלות
נצא לביקור בבתי מדרשם וברחובותיה של ארץ ישראל בימי חז"ל, נתחקה אחר הנהגותיהם וקיום מצות התפילין כפי שהיה מצוי בימיהם.

### בלימוד תורה - עטורי תפילין
*תקופת האמוראים · בית המדרש*
דבר פשוט היה בכל ישראל, כל מי שלומד תורה לומד עטור תפילין בלא ספק, ומהחכמים שהידרו אפילו על שניות בודדות, ונזכרו לשבח שלא התבטלו מתפילין אפילו כדי הילוך ד' אמות. וחבל עלינו שמתבטלים שלא לצורך ובלי סיבה אפילו בשעת לימוד תורה, והמתחזק בזה זוכה לטובות הרבה כאשר הבאנו בספר בארוכה.

### ברכת חכמי ארץ ישראל
*ימי חז"ל · ברכת החליצה*
הגמרא מביאה נוסח ברכה שנהגו 'חכמי ארץ ישראל' לברך בשעת חליצת תפילין 'כשנגמר זמן חיוב המצוה', דהיינו כשהיו חולצים בלילה או סמוך לכניסת שבת. וזה כמאה עדים שכך היא חובת מצות תפילין, להיות עטור בהם כל היום ממש.

### זהירות אף בסעודת קבע
*ימי חז"ל · הלכה למעשה*
חכמים דנו במצות תפילין בכל מצבי היום יום, כי כך אכן קיימו המצוה והיה צורך מעשי הלכתי לדון בפרטי ההלכה, וראה כמה נזהרו שלא יתבטל מהמצוה אפי' שניות שלא לצורך ועל כן הורו, שגם כשחולץ לסעודת קבע ישאיר את התפילין על השלחן שיהיו מזומנות לחזור להניחן בזריזות.

### הולכי דרכים ובעלי מלאכה
*ימי חז"ל · בדרכים*
דע אחי היקר! ההולך דרכים והעוסק במלאכתו צריכים לתפילין יותר מהלומד בבית מדרש, כי העטור בתפילין אמרו חז"ל שהוא כעוסק בתורה בכל רגע וגם בשמירה עליונה זוכה.

### שמירה מפני המזיקין
*ימי חז"ל · שמירה*
רבותינו ראו שמירה אדירה להולך עטור תפילין, כמובן שמירה רוחנית אך גם שמירה גשמית, שאין יכולים מזיקין להזיק לו וגם גויים כשיראו שם ה' נקרא עליו- ויראו ממך.

### עטורי תפילין בשעת מלאכה
*ימי הבית · בעלי המלאכה*
כל בעלי המלאכה היו עטורי תפילין בשעת עבודתם, ובמקצוע שיש חשש קלקול לתפילין כדוגמת האופה והיוצר, מניחים בצורה שלא ינזקו, אך ברור שכל שאפשר היו מניחים. שכך ציוה ה'.

### גם סבל עטור תפילין
*ימי חז"ל · בעמל כפיים*
התבונן וראה, שלא רק בעשיית מלאכה שגרתית במקום מסודר היו עטורי תפילין, אלא גם בזמן נשיאת משאות שהיא עבודה פיזית קשה ומזיע הרבה ונראה לא מכובד, גם אז חייב בתפילין, וזו כבודה שמקיים המצוה בכל תנאי וזמן.

### סוחרים בשוק - עטורי תפילין
*ימי הבית · השוק*
כל ישראל נשאו עליהם עטרת תפילין לאורך כל היום, ואפילו הסוחרים בשוק!

### סגולה לעשירות
*ימי חז"ל · בשוק*
לא רק שחכמים לא ראו גנאי בסוחר בשוק עטור תפילין, להיפך ראו בזה חיוב וזכות, ותלו בזה עשירות והצלחה! שאמרו במדרש (רבה דברים פרשה ב) "אדם יוצא לדרך ובידו סחורה והוא מתירא מן המוכסין, אתם אי אתם מתייראים. למה? שקשרו של מלך עליך שנאמר וקשרתם לאות. רוממם בעולם הזה והם מרוממות אותך, ולא עוד אלא שהיא מארכת ימים ומעשרת אותך שנאמר אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד". ע"כ.

### צבא היהודים עטורי תפילין
*דור השמד · שדה הקרב*
אף אנשי המלחמה בעם ישראל היו עטורי תפילין כל היום, ועמהם נלחמו כאחד מכלי המלחמה.

### תקיעה בע"ש לחלוץ תפילין
"תנו רבנן, שש תקיעות תוקעין ערב שבת: ראשונה, להבטיל את העם ממלאכה שבשדות. שניה, להבטיל עיר וחנויות וכו'. רבי יהודה הנשיא אומר שלישית, 'לחלוץ תפילין', ושוהה כדי צליית דג קטן או כדי להדביק פת בתנור, ותוקע ומריע ותוקע ושובת." (שבת לה ע"ב)

פשוט וברור בלא ספק, שכל העם כולו היו עטורי תפילין כל היום כולו, גם ביום שישי, ולא חלצו אלא רגעים בודדים קודם כניסת שבת!!!

### רפויה היא בידם
הגמרא (שבת מט) מבארת את הסיבה לקלקול שהתקבע בעם ישראל שאין מניחים תפילין כל היום, והוא מחמת שלא מסרו נפש על המצוה, לכן רפויה היא בידינו. אך אלישע, שמסר נפשו על המצוה נעשה לו נס ומוזכר לשבח לדורות עולם.

### סיבת הרפיון במצוה — הגלות
בגמרא שבת (מט) מבואר, שאמת וכל ישראל ממעמד הר סיני הלכו עטורי תפילין כל היום, אך הגלות ושנות השמד שבימי בית שני גרמו לרפיון נוראי במצוה, ומאז ועד ימינו עדיין לא תיקננו את העוול ההיסטורי.
וכלשון בעלי התוס' (שם) שכתבו לאחר יותר מאלף שנה: "ואין תימה על מה שמצוה זאת רפויה בידינו, שגם בימי חכמים היתה רפויה, כדתניא: כל מצוה שלא מסרו עצמן ישראל עליה בשעת גזירת המלכות — כגון תפילין — עדיין היא רפויה בידם".
ועל כן עתה בבואנו אל ארץ קודשנו, ואין צר ומצוק ולא גוי שליט עלינו, נחזיר העטרה ליושנה ונתעטר כולנו בשמו של מלך העולם — כל היום כמצותו!

### החזון וההתחזקות
מגלות לגאולה ומריפיון לעוצמה, בא רבנו יהונתן אייבשיץ ומעורר שגם יש לעקור את הבושה מקיום מצות תפילין, ויש לחזור ולקיימה בגאוה ברחובות העיר, כקול קורא — אנו עבדי מלכו של עולם!
> וזהו בעו"ה הכל מעורר כח היצר הרע למזימה וחטא, כי אם תפילין וציצית לנגד עיניו, הלא תמיד יזכור באות הברית אשר כרת ה', ולא יעלה בידו בקל דבר רע, כי שמיה דמרא עליו, ולא יתכן לעשות כמעשה עכו"ם או צוררים וכו'. וכן בשושן כל העם ישראלים היו מתנכרים בשוק מבלי להכירם בארמון המלך היותם בני גולים וישראלים, ומכ"ש בלכתם לסעודה, שתו פקו פליליה, לא היו לובשים תפילין וטלית של ציצית, לבל יכירו שהם יהודים וכו'. ולא כן מרדכי בחוץ וברחוב לעיני כל, חותם ה' ונימוסו בתפילין וציצית היה על ראשו לקדש שם שמים ברבים כמו יהודה, ולהודיע יחודו הקדוש, ולכך בכל שושן הבירה היה ניכר שהוא יהודי, כי נימוסו של הקב"ה עליו וכו'. וממנו ילמדו כולם לעשות כזה, ואשרי שזוכה למצוות הללו בשלימות, כי רבה היא. — זעק רבנו היערות דבש (ח"ב דרוש ב):
היערות דבש זעק על 'המסתירים' את התפילין, וכמה יש לנו להצטער על 'ביטול' המצוה לגמרי שלא מניחים כלל כל היום!

## סוגיה 'בכמה מילים'
אחרי שראינו שהמנהג הפשוט בזמן חז"ל היה להניח תפילין כל היום ממש, והאריכו בהלכות הנצרכות למניח תפילין כל היום בסעודת קבע ועראי, התפנות בבית כסא ושעת מלאכה וכיו"ב כנזכר באריכות.
עתה נבוא לראות שאין מנהגם בזה בתורת 'מנהג' בלבד, אלא כך הבינו שהיא מצות ה' בתורה, ורבו הראשונים שהבינו שהוא חיוב גמור ממש כל רגע ביום שיכול. ובספר פארך חבוש הארכנו במקורות לרוב, וכאן נביא דוגמאות בודדות מדברי הפוסקים, והרוצה להרחיב יעיין ב
ובספר הנדפס.
בספר פארך חבוש, הארכנו בעוד עשרות רבות של מקורות נכונים וחזקים ללמד כי מצות תפילין חיובה כל היום מהתורה. והבאנו דברי החולקים בזה גם בארוכה, אך הראנו שמלבד שדברי הראשונים מוכיחים ומכריעים, גם כללי הפסיקה מראים בבירור כי לכל הפחות יש להחמיר להניחן כל היום מדין 'ספק דאורייתא לחומרה'. עיין שם.

### מדברי הראשונים
**גאונים**
בעיטור בשם רב עמרם וששאלתם מנהג דרבנן, כך ראינו גאונים ואבות בית דין ואלופים הראשונים וכל חכמי הישיבה, וכך מנהג, שאין חולצים עד כימי השמים על הארץ של ערבית.
— הגהות מימוניות (הל' תפילין פ"ד אות פ)

הנהגה מיוחדת וקדושה מצאנו בזמן הגאונים שמעוררת מחשבה עמוקה, והיא מובאת בתשובות הגאונים (מוסאפיה סי' ג) וזה לשונם, מנהג היה בישיבה שהתלמידים ממעטין התפילין שלהם ולא היו גבוהים יותר מאצבע ומניחין סודר עליהם. והרבנים הגדולים היו גובהין כשלש אצבעות כדי שלא ישוו תלמידיהם אליהם. וכמו כן צריך התלמיד להצניע עצמו שלא יתראה בפני רבותיו כעז פנים. אך מ"מ אם אין לו כי אם תפילין גבוהים לא ימנע עצמו ממצוה כי דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעים וכלנו חייבים בכבוד המקום ובמצותיו. ע"כ.

ואם נתבונן נבין דבר מפעים, בימי הגאונים כדי לפאר את חכמי התורה לא היו משתמשים בבגדי חולין וסימנים טפלים, אלא אדרבה כלי הקודש התפילין שעליהם היו מעידים על גדולתם, כגודל חכמתו כך גודל התפילין שעליו! מדהים!

והנך רואה שמלבד שפשוט שהיו מקיימים המצוה כל היום כפשוטו, עוד זאת תבין שאין להתבטל מתפילין אפילו לזמן קצר ואפילו אם זה אומר שיניח תפילין של 'ראש ישיבה' והוא תלמיד צעיר, יניח ולא יתבטל מתפילין כי הם 'כבוד רבו' הכוונה כבוד ה' יתברך!!


**הרמב"ם**
*פסק הרמב"ם (הל' תפילין פ"ד הל' כה-כו)*
בלשון זהב, צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא, אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין. אף על פי שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל, אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו, וכל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה שהרי בארבע פרשיות צוה על תפילין של ראש ועל תפילין של יד, וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו. עכ"ל.

[והוכחנו בספר שלשון השתדלות נזכרת גם במצוות שהם חובה גמורה, כדוגמת לחזור בתשובה ולאכול קרבן פסח כהלכתו. עיין בספר.]

**רבנו בחיי**
יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראויים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב וכו' כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי 'חובה עליו להניחן' והוא עובר בהן אם אינו מניחן וכו' ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרידין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום וכו' ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם 'כל היום כולו' כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות. ע"כ.

**ספר החינוך**
כתב בספר החינוך (מצוה תכב) וזה לשונו, לפי שיש באלו [הפרשיות שבתפילין] קבלת מלכות שמים ואחדות השם, וענין יציאת מצרים שהוא מכריח אמונת חידוש העולם והשגחת השם בתחתונים, ואלה הם יסודות דת יהודית. ולכן 'נצטוינו להניח יסודות אלו כל היום' בין עינינו ועל לוח לבנו. ע"כ.

**הרמב"ן · הרשב"א · הר"ן ונימוקי יוסף**
ברמב"ן (נידה נא ע"ב) על ברכת חכמי ארץ ישראל שבירכו 'לשמור חוקיו' בשעה שחלצו תפילין כתב וז"ל, בודאי נראה לומר שאין בני מערבא מברכין כן אלא כשהן מסלקין אותן 'בזמנן ערבית' ולא משום עשה שבהן אלא משום שכבר נגמרה מצותן דקסברי לילה לאו זמן תפילין הוא וכו' אבל אם היה מסלקן ביום 'היאך יברך והלא מצוה להניחן ולא לסלקן' וכו' שאין הדין נותן לברך לאחריה במצוה שעדיין הוא חייב בה והוא מסלקה ממנו, שא"כ מצינו 'חוטא ומברך'. ע"כ.

ודבריו ברורים שחיוב מצות תפילין כל היום עד הלילה, ואם חולצן ביום ללא סיבה הוא חוטא, ולכן בהכרח מנהג בני מערבא שהיו מברכים בחליצת התפילין בודאי היה בלילה ולא ביום שאיך יהיה 'חוטא ומברך'. וכדברי הרמב"ן כתבו הרשב"א והר"ן והנמוק"י מילה במילה.

**ספר הבתים**
ומכאן אתה למד שהמברך אחר שעשה בלא ברכה מברך על העשיה. יראה לי שלא אמר זה אלא על תפלין וציצית וכיוצא שלא נעשה עיקר המצוה ותכליתה בהנחה או בעטוף כי צריך שיהו התפלין עליו כל היום לאות וכן כל זמן שהוא מתעטף בבגד ארבע כנפים צריך שיהא בו ציצית. עכ"ל.
— (מהד' בלוי ח"ג, על רמב"ם ברכות פי"א אות ו)

בספר פארך חבוש הארכנו להביא מדברי ראשונים רבים נוספים, והוכחנו כי חובת הנחת תפילין מהתורה היא כל היום ממש. ודבריהם ראה בספר וכאן נציין רק לשמותיהם בקודש: ר"ת, תוספות, הרא"ש ובנו בעל הטורים, ר' משה בן יוסף, ר' דוד תלמיד הרמב"ן, רבנו פרץ, סמ"ג, ראב"ד בעל ההשגות, תוס' רי"ד, ריא"ז, מאירי, שבלי הלקט בשם רבנו יעקב, אבודרהם וספר חרדים.

שמכולם מוכרח שמצות תפילין חיובה כל היום כולו מהתורה, וכפשט לשון מסכת תפילין מעלות השחר ועד השקיעה.

**דעת מרן השלחן ערוך**
פסק מרן (סי' לז ס"ב) בזו הלשון, 'מצותן להיותם עליו כל היום', אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם, ואין כל אדם יכול ליזהר בהם, נהגו שלא להניחם כל היום. ומ"מ צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת ק"ש ותפלה. עכ"ל.

ומובן שעיקר המצוה הוא בודאי שחייב להיות עטור בתפילין כל היום, וכן מוכח מדבריו בדין בכותבי סת"ם ותגריהם שהם בדוקא פטורים מלהניח כל היום מלבד בק"ש ותפילה (סי' לח ס"ח), שמוכח ששאר האנשים חייבים כל היום מה"ת. ע"ש. אלא שלא כל אחד יכול מבחינה טכנית שלא יפיח ולא יהיה בקלות ראש, ולכן לכל הפחות לא יפחתו מלהניח בתפילה. אך בודאי מי שיכול חייב מהתורה כל היום, ולקמן נראה שאין זה עניין קשה כלל.

**השל"ה הקדוש**
ענין תפילין חיוב מצות עשה של תפילין הוא להניח בראשו ובזרוע כל היום וכן היו עושין חכמי התלמוד. ע"כ.
— (מס' חולין · עמוד האמת, פ' נר מצוה אות כג)

**קרן אורה**
דאינו יוצא בפ"א בלבישת ציצית או הנחת תפלין, אלא חיובן הוא כל זמן חיובן בלי הפסק ואפילו קיים שעה אחת בכל יום לא יצא ידי חובתו, דמאן פלג מצוה זו לימיו, כיון דאין בהם זמן, אלא אפילו למ"ד דהוי מ"ע שהז"ג מ"מ באותו הזמן לא יצא ידי חובתו בזמן קטן ביום, אלא חיובן כל היום, וכשם שאם עבר עליו יום אחד ולא לבש ציצית ולא הניח תפלין ביטל העשה, ה"נ כשהוא הולך כמה שעות ביום בלי ציצית ותפלין הוי בכלל ביטול וכו' ובאמת הדבר מבואר בש"ס ובדברי הראשונים ז"ל דחיוב מצות אלו הוא תמידי, רק ע"ז באתי, דלענ"ד שווה ביטול שעות ביום לביטול יום שלם. ע"כ.
— (מנחות לו ע"ב)

**הגר"ש קלוגר · קנאת סופרים**
ותדע החיוב של תפילין ובקשרתם וכו' והחיוב של המזוזה וכתבתם נאמרו כאחד בשווה ובסתם, ומה"ת נחלק לומר דמזוזה הוי כל שעה ושעה ותפילין רק בעת ק"ש ותפילה [א.ה בתמיהה]. לכך בודאי דינם שווה רק בלילה אתמעיט מקרא אחר אבל כל היום חייב מדינא. עכ"ל.
— (דף טו ע"ב)

**בית שערים**
בתפילין כיון דמצותם כל היום וכל רגע שיסירם מעליו בלי צורך מבטל מ"ע. א"כ כשמסיר מעליו התפילין במזיד בלי צורך, ודעתו להניחם אח"כ ואפי' אין דעתו להניחם אח"כ מ"מ אינו מברך אח"כ באותו יום על הנחתם. והטעם כי לולי שעשה עבירה בהסרתם שביטל מ"ע לא היה בא לכלל חיוב ברכה בהנחתם, א"כ אין זה מברך אלא מנאץ כי מי ביקש זאת מידו לבא לכלל חיוב ברכה זו, והלא טוב הי' שלא הי' חולצם ולא הי' מבטל מ"ע זו ומי ציוהו על זה. ודוקא כשחולצם לכנס לבית הכסא שלא עשה עבירה בחליצתם או בהזיזו ממקומם בשוגג שייך לברך אבל לא בחולצם במזיד בלי צורך. עכ"ל.
— (יו"ד סי' שע, ד"ה ולפי"ז)

**הראי"ה קוק · האדר"ת**
לפי פשטן של דברים ומשמעות הסוגיות והראשונים דמעיקר הדין מצות תפלין היא כל היום. ע"כ. (חבש פאר, צ ע"ב). והוא בעצמו כך נהג עד שנותיו האחרונות להיות עטור בהם כל היום ולכסותם בכובע (אור מופלא עמ' כא). וכמנהגו בזה כן נהג חמו הגאון האדר"ת שהעיד על עצמו (נפש דוד אות יד) זה עשיריות שנים שהרגלתי עצמי לשאת תפילין קטנים כל היום. ע"כ.

**ר' ישראל מסלאנט · תנועת המוסר**
בנוגע לתפילין הייתה דעתו שאין להקל לא להיות מעוטר בהן כל היום. ע"כ.
— (ח"א עמ' שפז)

**הגר"א · כתר ראש**
אמר רבנו הגאון ז"ל שמחויבים לילך כל היום בתפלין. ע"כ.

ובספר כתר ראש (אות טו) אמר בשם רבו הגר"א ז"ל שהצטער הרבה על הדור הזה שמבטלין עיקר המצוה דתפילין שמצותה כל היום כידוע. אילו היה בכוחותיו היה סובב את העולם להחזיר עטרה ליושנה שיניחו ישראל תפילין כל היום, והעיקר להיזהר שלא לישן בהם ושלא להפיח ח"ו ובנקל יכול ליזהר ולקיים המצוה. ובכל שעה מקיים הלובשם שמונה מצוות כדאמרו חז"ל (מנחות מד) אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשין. עכ"ל.
— (חידושי הגר"א · ברכות מט)

## שאלות ותשובות
**שאלה: שמעתי שיש אומרים שצריך 'גוף נקי' לתפילין — מה זה אומר?**
תשובה: בגמרא ובשו"ע נפסק ששמירת 'גוף נקי' הכוונה שלא יפיח ושלא יישן בעת שהתפילין עליו, וזה כמובן דבר פשוט וקל לעשות! אדם בריא יכול לשמור על כך בקלות כמו שאנחנו רואים במציאות לאורך רוב שעות היום שאין ריח רע בכל מקום שיש בני אדם. ואם צריך להפיח יכול לחצוץ בין התפילין לגופו או לחולצן, ויחזור להניחם. וראה הרחבה בספר 'פארך חבוש'.

**שאלה: איך אפשר שלא 'נסיח דעת' מהתפילין במשך כל היום?**
תשובה: זו אכן שגיאה מצויה בציבור, אך תדע שמבחינה הלכתית היסח דעת אין הכוונה למחשבה 'תמידית' בתפילין, אלא הכוונה שלא יסיח דעתו לקלות ראש ושחוק. ואדרבה, כך הוכיח הרא"ש ורבנו יונה שאם לא כן, איך אפשר שיצווה ה' שנעבוד עם תפילין כל היום וגם נחשוב בתפילין תמיד- זה לא אפשרי! ולכן כל עוד שאינו בשחוק וקלות ראש, די בזכירה קלה מדי פעם — כדרך שאדם זוכר דבר יקר שעליו, ואינו חושב עליו בכל רגע.

**שאלה: מדוע לא מניחים תפילין במנחה?**
תשובה: בספר ייחדנו דיבור מיוחד על תפילין במנחה, כי באמת אין שום טענת פטור והיא חובה גמורה, כי לכולם יש גוף נקי ולא מסיחים דעת שאם לא כן היו פטורים גם מתפילה. והבאנו דברי חכמים רבים המחייבים וקוראים לחזור לקיום המצוה ולהניח לכל הפחות במנחה! ותדע שבזמן הגאונים הניחו גם בערבית! והבאנו פסק הלכה מהחזון איש- שעדיף להתפלל מנחה ביחיד עם תפילין מאשר במנין בלי תפילין!

**שאלה: יש עניין מיוחד להיות עטור בתפילין דווקא בשעת לימוד התורה?**
תשובה: אכן. מעבר לחיוב 'כל היום', מצינו הדגשה מיוחדת להיות עטור בתפילין בשעת הלימוד — 'ובפרט בשעת הלימוד' — שאז מתקשר האדם אל דברי תורה מתוך קדושה ודבקות, וכדרך שישבו רבותינו בבתי מדרשם עטורי תפילין כל היום. ושים לב שאין טענת פטור, כי בזמן הלימוד גופו נקי ודעתו מיושבת, והנמנע מלהניח אינו עם טעם הגון אלא רק רפיון המצוה.

**שאלה: האם אין יוהרה להניח תפילין במקום שלא נוהגים כך?**
תשובה: בספר הארכנו בהרבה מקורות ברורים ומוכיחים, שאין יוהרא במצוה שאדם עושה כשהוא מחויב בה, ובאמת שבכל מצוה שעושה שלא לשם גאווה אלא לשם שמים כלל לא שייך יוהרא. והבאנו דבריהם המפורשים של הפוסקים על מצות תפילין, שאין לקרוא יוהרא למי שמקיים את חיוב התורה, ואדרבה מצוה לקיים דבר ה' ברבים, שאולי יתעוררו ממנו לקיים המצוה.

**שאלה: ברחוב יש לפעמים מראות שאינם צנועים — איך שייך ללכת עם תפילין?**
תשובה: האמת שתפילין רק יעזרו לו בזה, הרי כל אדם צריך להיזהר לשמור את עיניו מראיה אסורה, וכשתפילין עליו יהיה לו יותר קל להתחזק בזה. ובאמת שזו כוונת המצווה לשעבד המוח והלב ושיהיו התפילין שומרת עליו מהחטא. ובספר הארכנו במקורות רבים לזה, דברים מחזקים מאוד.

**שאלה: האם זה מכבד את התפילין ככה להסתובב בהם ברחובות?**
תשובה: צריך לדעת שאנחנו נבראנו לקיים רצון ה' ולא רצוננו, וכבוד ה' הוא קיום מצוותיו ולא קיום הדמיונות שלנו. אתן דוגמא מדברי חז"ל שנבין מה הוא כבוד המצוה- כתוב במסכת סופרים (היגר, הוספה ב פ"ב ה"ז) וזל"ק, מטיל אדם מי רגליו, ואף על פי שתפיליו בראשו, ואין בכך כלום, אבל בס"ת אסור, ומה הפרש בין זה לזה, ס"ת שימושו בכל שעה, ותפילין שימושן בכל היום. ע"כ. ומבואר שגם 'להשתין' כתפילין עליו זו מצוה! ואין לחלוץ אותן! וזה בודאי נשמע לנו לא מכבד, אך חז"ל הם המבארים רצון ה' וכך כבוד המצוה שלא מתבטלים ממנה. [בבית כסא קבוע יש לחלוץ, מבואר בספר פרטי דינים בזה.]

**שאלה: נראה לי מוזר לומר שגם בני דורנו שלא הכי צדיקים שבעולם, יניחו תפילין כל היום כמו בימי חז"ל שהיו צדיקים.**
תשובה: זו שאלה שרבים שואלים אך לא יודעים כי באמת התפילין לרשעים חיוב יותר מאשר לצדיקים, וכבר כתב הסמ"ג (עשין סוף מצוה ג) וז"ל, עוד זאת דרשתי להם כי יותר חפץ הקדוש ברוך הוא באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק ועיקר תפילין נצטוו להיות זכרון לרשעים ולישרם דרך טובה ויותר הם צריכין זכר וחיזוק מאותם שגדלו ביראת שמים כל ימיהם. ע"כ. וכ"כ עוד ראשונים. הארכנו בזה בספר.

והבן, שכך הוא רצון ה' בדיוק, שכל ישראל ילכו בתפילין כל היום, וכפי שהגדיר זאת בצורה נפלאה בספר תיקוני הזוהר הקדוש (תיקון י') שצדיקים צריכים לתפילין - כדי לתקן כסא ומרכבה לשכינה. הבינוניים - צריכים לקשור התפילין שהוא כקושר עצמו לה' כשור לעול וכחמור למשא. והרשעים - חייבים בתפילין כדי להסיר מעליהם את כל המקטרגים שעליהם, לשבור את הטומאה שרבצה בהם כדי להתקדש. ע"ש.

**שאלה: מדוע אנחנו לא רואים את גדולי ישראל מניחים כל היום?**
תשובה: זו אכן שאלה גדולה, ובספר הארכנו הרבה בזה ורק בקצרה נאמר, רבים מגדולי ישראל אכן הניחו כל היום ומהם שהורו כך למעשה אעפ"י שבעצמם לא עשו כן מטעמם. עיין בספריה מקוונת בעדויות רבות בקובץ 'מבשר ציון'. ובעיקר הארכנו להראות, שדבר ה' זו הלכה צריך לברר את האמת כי פעמים והאמת נמצאת אצל מעט מהחכמים ולא אצל רובם. ומלבד זה הראנו כי רבים מהפוסקים שלא הניחו כל היום, לא ידעו מכל דברי הראשונים והגאונים שחייבו מהתורה כל היום. ואיך שלא יהיה, מאחר וגם אם נאמר שיש כאן מחלוקת הרי מדובר בספק דאורייתא שיש חובה להחמיר, לא רשות - אלא חובה!

**שאלה: אני מתבייש מאוד להניח תפילין במקום שלא מניחים, האם זה פוטר אותי?**
תשובה: אחי היקר! כנראה זו הסיבה המרכזית של רוב אחינו בית ישראל שמבינים כי זו האמת, אך נדחקים לתרץ תירוצים ולהסביר הסברים דחוקים רק כי הם מתביישים מה יגידו אחרים. ולצערנו זו צרה גדולה בהרבה מצוות ועניינים טובים, ועל כן הקדים שלחן ערוך בראשית דבריו שלא ייבוש מפני המלעיגים עליו. ובספר הארכנו בדינים וחיזוקים בזה, ולעצה מעשית אומר לך, לפחות תתחיל בתפילין של יד שיהיו מכוסות בשרוול ומשם תתחזק עד שתזכה לקיים המצוה כהלכתה.

## כה עשו חכמינו
גדולי החכמים היו משבחים את עצמם על שדקדקו מאוד מאוד במצות תפילין יותר משאר העם, עד שהיו נזהרים שלא ללכת בלא תפילין אפילו מרחק קצר של ד' אמות [כשני מטר].
> אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי — מימיו לא שח שיחת חולין, ולא הלך ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין וכו'. ומסיימת הגמרא: וכן היה רבי אליעזר תלמידו נוהג אחריו. — גמרא סוכה (כח ע"א)

## ספרים וקונטרסים
### ספר: שו"ת ליע"ף כח חלק א
חקרי דין ותשובות בד' חלקי השו"ע.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/liaf-koach-1.pdf

### ספר: שו"ת ליע"ף כח חלק ב
חקרי דין ותשובות בד' חלקי השו"ע.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/liaf-koach-2.pdf

### ספר: כנף איש
דינים 'נשכחים' במצות ציצית, בדרך העיטוף וזמני קיום מצותה, וחקירה גדולה בט"ק הנהוגה.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/kenaf-ish.pdf

### קונטרס: דעת מכרעת
בגדרי ההכרעות בהלכה, בגדרי 'לא תסור' ו'ועשית', ובחובת דרישת האמת ותיקון המנהגים.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/daat-machraat.pdf

### קונטרס: דע מה שתשיב — תכלת הארגמון
בירורים יסודיים והשקפות תורניות על מצוות ציצית וצבע התכלת בזמנינו.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/da-ma-shetashiv.pdf

### קונטרס: בגדי הלבן
בירור מקיף בצורך ההלכתי ובמעלת לבישת בגדי הלבן בשבת.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/bigdei-lavan.pdf

### קונטרס: קחו מזמרת הארץ
גדרי דין קדימה בברכות בין גידולי ארץ ישראל לגידולי חו"ל, ועוד דינים המסתעפים.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/kchu-mizimrat.pdf

### קונטרס: במעלות ההר
בחיוב לדרוש לציון וחקרי דין בעליה להר הבית.

### קונטרס: תורת הנזיר
נזירות בזמן הזה — חקרי דינים והלכות מעשיות.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/torat-hanazir.pdf

### קונטרס: נשתחוה ונכרעה לפני ה'
בירור יסודי בגדרי המצוה וההכרח לכרוע ולהשתחוות לפני ה' יתברך, הן בתפילות החובה והן בתפילות היחיד.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/nishtachave.pdf

### קונטרס: בליעת הכלים בזמן הזה
חקירה יסודית במציאות בליעת הכלים בזמה"ז והנפק"מ להלכה.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/bliat-kelim.pdf

### קונטרס: טבילת כלים הנסחרים
חקירה בחובת טבילת כלי סעודה הנסחרים בזמן הזה.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/tvilat-kelim.pdf

### קונטרס: נסיובי דחלבא
חקרי דין בגדרי חלב ומי חלב בדרכי הייצור בימינו.

### קונטרס: זכרון תרועה
חקר דין בתקיעת שופר בר"ה שחל בשבת.

### קונטרס: נחלת פרץ
תמצית דיני ירושה וצוואות, עם הדרכה ועצות מעשיות.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/nachalat-peretz.pdf

## ספריה מקוונת
### ילקוט פארך
לקט מקורות והרחבות מן הספר השלם, לקריאה דיגיטלית מעמיקה.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/yalkut-parch.pdf

### המדריך ההלכתי למניח 'כל היום'
מדריך מעשי צעד אחר צעד להנהגת 'עטור כל היום'.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/madrich-hilchati.pdf

### מבשר ציון
קובץ בעניין הנהגת גדולי ישראל בהנחת תפילין כל היום. קובץ זה אינו מתוצרת הארגון — מפורסם ברשת ומובא כאן לזיכוי הרבים.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/mevaser-tzion.pdf

### כנפי יונה — בשבח התפילין
בשבחה ומעלתה של מצות תפילין, מלוקט ממקורות חז"ל וגדולי הדורות.
PDF: https://percha-chavosh.com/assets/docs/kanfei-yona.pdf